קטרקט ומחלות רשתית הם שני מצבים שונים, אך לא מעט מטופלים מתמודדים עם שניהם במקביל, בעיקר בגיל המבוגר. ניתן במקרים מתאימים לטפל בשתי הבעיות בניתוח אחד – ובכך לצמצם את ההחלמה ולחסוך ניתוח נוסף.
ד״ר אליק רוזנפלד, רופא עיניים בכיר ומנתח קטרקט ורשתית, מסביר כיצד מתבצע הניתוח המשולב, מתי הוא מתאים ומהם יתרונותיו וחסרונותיו.
מהו קטרקט?
קטרקט הוא מצב שבו עדשת העין, שבמצב תקין שקופה, נעשית עכורה. כתוצאה מכך האור המגיע אל הרשתית מתפזר, והראייה הופכת מטושטשת, עם ירידה ברגישות לצבעים ועלייה בסינוור. מדובר בתופעה שכיחה מאוד בגיל המבוגר, כאשר גיל הוא גורם הסיכון העיקרי, אך סוכרת, חבלה לעין או שימוש ממושך בתרופות ממשפחת הסטרואידים עלולים להאיץ את התהליך, ולעיתים קטרקט מופיע גם בגיל צעיר יותר. בשלב מוקדם ניתן להמתין עם הטיפול הניתוחי ולנסות לתקן את המצב עם משקפיים, אך כאשר יש פגיעה תפקודית שמפריעה בחיי היום יום – הטיפול היחיד המשפר ראייה הוא ניתוח – הסרת העדשה העכורה והשתלת עדשה מלאכותית.
למידע נוסף על ניתוח קטרקט באתר של ד"ר רוזנפלד לחצו כאן >>>>
מהן מחלות רשתית ומי סובל מהן?
הרשתית היא שכבת העצבים העדינה המצפה את פנים גלגל העין ומתרגמת את האור המגיע אליה לאותות חשמליים המועברים למוח. מחלות שונות עלולות לפגוע בה ולהוביל לירידה משמעותית בראייה, לעיתים בהדרגה ולעיתים באופן פתאומי:
- חור מקולרי: מצב שבו נוצר חור במרכז המקולה – אזור הראייה המרכזית – לרוב כתוצאה ממשיכת זגוגית מרכזית ומביא לפגיעה בראייה המרכזית.
- ממברנה אפירטינלית – ERM: ממברנה הנוצרת על פני המקולה, לרוב משנית לשינויים תלויי גיל, וגורמת לעיוות בראייה המרכזית.
- חורים או קרעים ברשתית: נוצרים לרוב עקב משיכה של הזגוגית (החומר הג׳לטיני שבעין) ועלולים לגרום להיפרדות רשתית.
- היפרדות רשתית: מצב חירום שבו הרשתית נפרדת מהשכבות התומכות, ועלול להוביל לאובדן ראייה בלתי הפיך אם אינו מטופל בזמן.
- ניוון מקולרי תלוי גיל (AMD): פגיעה במקולה – אזור הראייה המרכזית – שגורמת לטשטוש, עיוותים וקושי בזיהוי פרטים.
- רטינופתיה סוכרתית: פגיעה בכלי הדם הקטנים כתוצאה מסוכרת לא מאוזנת, שעלולה לגרום לדימומים, בצקת ופגיעה בראייה.
- בצקת מקולרית: הצטברות נוזלים במרכז הרשתית, המתבטאת בטשטוש, עיוותים וקושי בקריאה או בזיהוי פנים.
מה קורה כשהקטרקט ומחלת הרשתית מופיעים יחד?
מצב זה שכיח בעיקר היות ומדובר במטופלים מבוגרים, ולעיתים גורמי הסיכון למחלות רשתית יכולות להביא להתפתחות מוקדמת של קטרקט – לדוגמא בקרב חולי סוכרת. במצב שבו יש צורך בניתוח לטיפול במחלת רשתית, ניתן במקרים מתאימים לבצע ניתוח משולב ולהסיר גם את הקטרקט.
כיצד מתבצע הניתוח המשולב?
ההליך מתבצע לרוב בהרדמה מקומית בליווי טשטוש. בשלב הראשון מבצעים את ניתוח הקטרקט בשלמותו – העדשה העכורה מוסרת ומוחלפת בעדשה מלאכותית שקופה. ניתוח הקטרקט יכול להתבצע בשיטה המסורתית או בשימוש בלייזר, בהתאם למאפייני העין והעדפה רפואית.
בשלב השני מתבצע הטיפול ברשתית, לרוב באמצעות ויטרקטומיה– הסרת הזגוגית, יצירת פתחים זעירים בדופן העין, וגישה ישירה לזגוגית. בהתאם לבעיה, המנתח יכול לבצע סגירה של קרעים, טיפול בלייזר, קילוף ממברנות, הזרקת תרופות או שימוש בחומרי מילוי זמניים כמו גז או שמן סיליקון לייצוב הרשתית.
לחצו למאמרים נוספים בתחום רפואת העיניים ועדשות >>>
יתרונות וחסרונות של הניתוח
היתרון הבולט הוא חיסכון בזמן התאוששות – ניתוח אחד במקום שניים, חשיפה מופחתת להרדמות ולסיבוכים וחזרה מהירה יותר לשגרה. מנגד, במידה ולא התפתח קטרקט עדיין, ניתן לשקול לבצע רק ניתוח רשתית ובכך להקטין את היקף ההתערבות הניתוחית.
כיצד נראית ההחלמה?
לאחר הניתוח המשולב ההחלמה דומה לזו של ניתוחי עיניים אחרים. יש צורך בטיפות עיניים ובמעקב מתוכנן. במקרים שבהם נעשה שימוש בגז או שמן סיליקון, נדרש לעיתים לשמור על תנוחת ראש מסוימת למשך מספר ימים, כדי לאפשר לרשתית להתייצב. שיתוף פעולה של המטופל בתקופה זו חיוני להצלחת ההליך.
למי מתאים הניתוח?
לא כל המטופלים ולא כל מחלות הרשתית מתאימים לניתוח משולב. ההחלטה מתקבלת לאחר בדיקה יסודית של מבנה העין, חומרת הקטרקט, סוג מחלת הרשתית והערכת הסיכונים. רופא מומחה בניתוחי קטרקט ורשתית יקבע אם ניתן לטפל בשתי הבעיות בהליך אחד או שיש להפריד בין הניתוחים.
המידע במאמר זה כללי ואינו מהווה תחליף לבדיקה והמלצה רפואית מותאמת אישית.